הערב יש לנו עשרה משחקים – כיאה ליום הרביעי – ובראשם הווריורס יפגשו את ההיט בעוד קרב של הלוחמים בדרך לעבור/לא לעבור את שיקגו 96'. הבולס (2016) והוויזארדס יפגשו בקרב על הפלייאוף. מפתיע הא?

קובי ייפרד מהגריזליס בביתם ולבסוף הרעמים יפגשו את המאבס.

2:00 קליבלנד קאבלירס (15-40, מקום ראשון במזרח) – שארלוט הורנטס (26-29, מקום שביעי במזרח)

מכירים את זה שמגיע בחור חדש לשכונה והוא נבחר "לעשות כוחות"?

מה שקורה זה שהוא לא מכיר את השחקנים ובסופו של דבר יוצאים כוחות-לא כוחות, כשהקפטן בצד השני מנצל את זה בכדי לבחור את השחקנים העליונים.

אז המשחק הזה נראה לי כמו תזה של המשחק הזה.

לברון הקפטן הרע (ללל') שבחש בקלחת (לא יודע איך להשתמש בזה – גיא?) אירגן לו את השחקנים הטובים, כשהקפטן שממול בוחר חתולים בשק.

אז נכון, זה לא התהליך שבאמת קרה, אך התוצאה זהה.

קיירי או קמבה?

ג'יי אר או פי ג'יי (האריסטון)?

לברון או באטום?

תומפסון או מרווין וויליאמס?

לאב או ג'פרסון?

אז תאמרו, "בליגה הזאת הכל יכול לקרות" ו"ההורנטס מגיעים מחמישה ניצחונות רצופים." אני אומר לכם – זה פשוט לא כוחות.

הקאבס ב-20.

אינדיאנה פייסרס (26-30, מקום חמישי במזרח) – ניו יורק ניקס (34-24, מקום 13 במזרח)

הפייסרס מוכרחים לקטוף את ה-W הזה – הצפיפות הבלתי נסבלת/הנהדרת במזרח טוענת שבתרחיש מסויים הפסד גורר התדרדרות למקום ה-8.

העונה כבר עברה את החצי ואפילו את האולסטאר ובשלב הזה – every win matters.

פול ג'ורג' הולך ונחלש (מעט) ככל שהעונה עוברת ומתקשה לשמור על יציבות, מונטה אליס דווקא חווה תהליך הפוך והולך ומתחמם ככול שהחודשים עוברים והבון בון שהתגלה על ספסלה של הפייסרס הוא כמובן מיילס טרנר, שצויין מספיק באתר ובמקומות אחרים לאכן אמנע מלהרחיב.

אז בגלל חוסר היציבות אצל שחקני הפייסרס באים הפסדים (שארלוט ב-20) וניצחונות (אוק') מגוונים.

בצד השני של ההתמודדות ההיסטורית והנוסטלגית עומדים הניקרבוקרס.

הקבוצה שפיטרה את דריק פישר לאחרונה מתקשה – גם עמו וגם בלעדיו.

האמת אין הרבה מה לומר על הקבוצה הזו שלא נאמר.

מלו למד לחלוק מעט בכדור, קריסטאפס שומר על יציבות של חוסר יציבות ושומר על הטבעת, ארון אפללו לפעמים מסלסל לתפארת ולפעמים מזייף.

הימור פרוע יהיה להכניס את הניקס לפלייאוף.

אבל האם זה יהיה הימור כל כך מטורף כמו להכניס את הלייקרס למשל?

לא. וזו כבר התקדמות של הג'קסונים – שכל מה שהם רוצים זה סיום לעונה הזו.

ומה עם קצת נוסטלגיה?

גם הלילה הניצחון יהיה שייך לפייסרס. ב-12. 

2:30 דטרויט פיסטונס (29-28, מקום תשיעי במזרח) – פילדלפיה (48-8, איפה נראה לכם?)

לא כותב על פילי.

הפיסטונס ב-8

2:30 מיאמי היט (24-32, מקום שלישי במזרח) – גולדן סטייט ווריורס (5-50, מקום ראשון בהיסטוריה ובמערב)

אתם מרגישים את החום בדרום פלורידה קומראדים?

מל, גרת בפלורידה פעם. בד"כ חם שם בפברואר? אני רואה שכן.

מזל, כי חשבתי שהווריורס גורמים להתחממות גלובלית בגלל שהם on fire.

האם מעניין אותי ההפסד בפורטלנד? לא.

אני מאמין בקארי'ס שיכולים להיות הקבוצה הגדולה בהיסטוריה.

ההרמוניה, הלב והנשמה (דריימון), השכל (קר), האסטרטגיה החדשנית (דאון טאון – משני צידי המגרש), הכוכב (ה-MVP) ושני הסיידקיקים.

איזה תענוג. פשוט כיף לראות את הלוחמים.

נשארו להם 27 משחקים לפי החישוב שלי והם צריכים לסיים בהם 23-4 כדי לשבור את השיא של הבולס.

אפשרי?

הלילה המארחים ינסו למנוע מהם לעשות את זה.

שום דבר אישי, אך הם פשוט חייבים ניצחונות במזרח שיותר צפוף מכיתה ממוצעת בישראל.

ההיט מגיעים משלושה ניצחונות מרשימים על יריבות פלייאוף במזרח.

בוש כמובן בחוץ, דנג כנראה ישחק למרות פציעונת באצבע והם יפסידו.

אלו הצרות של ההיט הלילה.

באמת מדובר בקבוצה טובה, וויד מראה שעדיין לא נס ליחו, בוש (עד כריש הדם) הראה שלא עבד עליו הקלח ווויטסיאד מביא לכל ערב את הסטרונג סייד שלו.

וזה, בעיקר, לחסום ולקטוף, ולהטביע. הרבה להטביע. והרבה לחסום. ולקטוף.

מי שמתחיל מעט יותר להתחבר הוא ג'סטיס ווינסלאו, שקלע בדו ספרתי בשלושת המשחקים האחרונים ברצף – דבר שלא קרה לא העונה – וב-6 מתוך ה-11 האחרונים.

הבהרתי טוב מאוד מה אני חושב שיקרה. גולדן סטייט ב-9, מעל 120 נק' על ההגנה השנייה בטיבה בליגה. 

2:30 טורונטו ראפטורס (18-37, מקום שני במזרח) – מיניסוטה טימברוולבס (39-18, 13 במערב)

כול שנה אנחנו מחכים שטורונטו תידרדר ותאבד את המקום השני/שלישי שהיא מחזיקה בו למען טובת הכלל (היא במילא לא תעשה עם זה כלום ותודח בסיבוב הראשון או גג השני).

אז הפעם נראה שאפילו הראפטורס לא יכולים לחרבן את זה.

פער של 5.5 משחקים למחוק בשליש עונה?

קשה מאוד.

במיוחד כשלא ברור מי זו היכולה למחוק את הפער הזה.

אבל למה לדבר על לחרבן?

בואו נדבר על שחיתות.

למשל זו שהראפטורס עשתה אמשיים (שלשום, אם בא לכם להוציא מזה את הכיף) נגד הניקס. 122 נק' של הקנדיים לעומת 95 בלבד של הקבוצה מהתפוח הגדול – במדיסון סקוור גארדן – נתנו הצהרה שלא משתמעת לשתי פנים: אנחנו על אמת!

לטי וולבס לעומת זאת, יש פנים רבים.

יש את אלו:

ויש את אלו:

האמת, יכול מאוד להיות שהחתיכה הזו שתגיעה מהלוטרי היא החתיכה שהזאבים זקוקים לה בשנים הבאות.

שלא יקרה להם במקרה 'פליקאנס' – להגיע לפלייאוף לפני הזמן, לקבל בחירה נמוכה ואז… כן.

אז הילדוד'ס של מיני מחכים לחבר נוסף שיחבור אליהם בדראפט, כשכרגע הם מורחים את הזמן עד הקיץ, שהדבר היחיד שיכול לצאת מהעונה הזו במישור הפרסי הוא שתואר 'רוקי העונה' ילך לקארל אנטוני-טאונס האדיר.

הלילה, הוא לא יספיק למיני. הראפטורס ב-20. 

3:00 שיקגו בולס (26-29, מקום שביעי במזרח) – וושינגטון וויזארדס (29-26, מקום 10 במזרח)

בפעם האחרונה שפגשנו את השוורים המצב היה על הפנים, ירדנו על הברכיים הפצועות וכבר היו כאלו שהוציאו אותנו מהפוסט סיזון.

אז יש לי חדשות בשבילכם:

הבולס פה והבולס פה בשביל להישאר לעוד סיבוב בזירה עם לברון. אני מבטיח שיהיה בו יותר בארבעה סיבובים ויותר מפרצוף אחד מדמם.

ועוד משהו, לקולגה היקר והמבריק שלי יאיר זעפרני ולכל שאר המפקפקים: 21 נק', 6 קרשים ובונבונים ב-46% מהשדה ב-10 האחרונים.

חדירות חזקות, מיד ריינג' גיים יעיל, אסיסטים יפים ויותר הליכות לקו העונשין.

באטלר עדיין פצוע, לכן רוז מוכרח לקחת את הקבוצה על גבו.

ביחד עם פאו ודאג מקדרמונט, זה אפשרי. אפילו מקום שלישי בהשיג יד כשניצחון היום והפסד של אינדיאנה יכול להקפיץ את הקבוצה למקום החמישי ואז א…

אוקיי, רגע רגע רגע, שנייה אחת,

סטופ! 

מדובר כאן על שני ניצחונות רצופים. זה הכל. בואו ניקח דברים בפרופורציות. יכול מאוד להיות שזו הבלחה זמנית, ובסופו של דבר לא נגיע לפלייאוף, רוז יחזור ל-13 נק' למשחק כמו בתחילת העונה, באטלר יחזור לא טוב מהפציעה וכו'. למרות זאת, תנו לי לפנטז.

מה שבטוח – נדע מעט יותר אחרי המשחק הזה.

אז אם השוורים הם חידה, מה נאמר על וושינגטון.

ג'ון וול מגיע עם טריפל דאבל שיצא מהמחסנית ישר לרכה של הפליקאנס הרכים אמש. *הוויזארדס באים בבאק טו באק*

האם יש שיפור מפתיחת העונה ה- איך לומר – מזוויעה של הקוסמים?

איני יכול לכתוב זאת באותיות קידוש לבנה, אך לדעתי הקבוצה נראית מעט טוב יותר.

הווה נתמקד בסיכוייה של הווידארדס להעפיל לפלייאוף: הם במרחק של שלושה משחקים – בהחלט אפשרי – משארלוט ושיקגו הממוקמות ב-7-8.

יש לוח קשה עד סוף השנה?

איני יודע, לא נראה לי קשה במיוחד. אז כן, יש שני קליבלנד, גולדן אחד והקליפרס.

חוץ מזה הם יכולים לנצח כל קבוצה. יכולים.

מה שהכי קריטי הוא שלושה מפגשים עם ההוקס, שניים עם הפיסטונס, עוד אחד עם שיקגו פרט לזה ועוד אחד עם שארלוט.

כולן יריבות ישירות של הוויזארדס על הפלייאוף. אם ינצחו מתוך ה-9 הנ"ל 6-7, יש סיכוי שהעונה הזו שהתחילה כסיוט תסתיים בפלייאוף.

משחק סופר קריטי לשתי הקבוצות. אני הולך עם הלב, השוורים ב-12. 

3:00 ממפיס גריזליס (23-32, מקום חמישי במערב) – לוס אנג'לס לייקרס (47-11, מקום אחרון במערב)

ממפיס החלה את התקופה שנקראת "התקופה ה(בלי)פוסט גאסולית".

למי שחטפו אותו חייזרים שעונים לשם סטפן והלוחמים והפסיק להתעניין בכל השאר (מה יכולתם לעשות? הם חטפו אתכם!) אספר שמארק גאסול שבר את הרגל בצורה רצינית וצפוי לחזור לפעילות רק עמוק בקיץ – סיים את העונה (אולי יוכל לעזור לממפיס בפיינלס כשהיא תגיע לשם…)

אז עכשיו הגריזליס נשארו עם בעיה רצינית. מחד גיסא – הכוכב הגדול בחוץ, לכן אי אפשר לנצח. מהצד השני, זו קבוצה טובה יחסית שלא מסוגלת לעשות טנקינג, גם אילו הייתה רוצה. בקיצור, מקום רע באמצע – כמו הרבה קבוצות מסכנות.

עכשיו השאלה היא האם היה שווה להם לעשות כאוס מאורגן בטרייד דד ליין?

לא יודע, אבל מה שבטוח שהיו צעדים בכיוון מכיוון שהם רכשו להם חבילה של כאוס.

כן כן, לאנסי המשוגע נמצא עכשיו בגריזליס, ומוכן לנשוף על אנשים, לבחון ברכיים ולדרוש עוד מזומן.

מה חשבתם לעצמכם? להכניס ראש חולה למיטה פצועה גם ככה?

עם זה ייגמר במכות בין זי בו הקשיש ללאנס הלא-שפוי, תזכרו למי לשלוח את מכתבי ההודאה – כדי שגם אני ארגיש פעם אחת כמו דדי.

האם כל זה אומר שקובי יעשה בהגנה חוכא והיטולא?

את האמת?

לא.

טוני אלן אמנם בחוץ, אך לאנס יכול לשמור כשהוא רוצה, בארנס יוריד לו כמה מרפקים, וקובי לא יחבר עוד משחק טוב לטעמי. בעצם, היו לא כמה וכמה רעים לאחרונה, אז אולי….

אז בסופו של לילה, האם הוא יעמוד בממוצע קריירה של 24 נק' נגד הגריזליס? אנדר.

האמת שקשה לי לכתוב על הלייקרס. המועדון הגדול בהיסטוריה מבזה את עצמו, שחקן טופ 15 בהיסטוריה ללא כל עוררין נהנה מהטבות פרישה מוגזמות ומקבל ממש פנסיה לכמה שנים טובות, קולע ב-35% מהשדה ו-27% מהדאון טאון, מחרב את עתיד המועדון.

ולא אכפת לו ממש.

אז כן, זה שחקן עצום, מגיע לו ריספקט עצום על קריירה אדירה.

אבל רבאק.

ממפיס ב-8-24.

3:30 דאלאס מאבריקס (27-30, מקום שישי במערב) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (16-40, מקום שלישי במערב)

במבט ראשון חשבתי שהמאבס חוזרים לאט לאט למקומם הטבעי בקרבות על הפלייאוף, ולמטה מכך.

במבט שני אני לא בטוח. האם הם באמת התדרדרו?

לא ממש. הם שומרים על אזור ה-50% לאורך כל העונה.

מאזן הניצחונות שלהם לא עלה על +6 בתור הניצחונות אף לא פעם אחת. כרגע הם +3, אז זה די רגיל – הם נעים להם בין ה-2 ל-6 במשך כל העונה! (מ-6-4 בהתחלה)

מי אחראי לזה? הכמעט אולסטאר זאזא פצ'ואליה, שמביא דאבל דאבל הביתה בממוצע סוגר חמישייה של דאבל פיגרים, שלישיית הרכזים שעולים מהספסל (פלטון, דווין האריס ובריאה) תורמים ביחד כ-20, וכול זה יוצר לדאלאס קור שחקנים שיכולים לספק נקודות, ריב', דאון טאון, וחלקם גם הגנה. על התזמורת מנצח, כמובן, דירק נוביצקי בן ה-37 שגם השנה תורם את ה-17.5 שלו למשחק. פשוט בלתי יאמן היכולת של הגרמני לשחק בליגה כל כך אתלטית.

בצד השני עומדים הת'אנדר הקטלניים.

מאיך שאני ראיתי אותם, לדוראנט כבר נמאס – הוא מחכה לפלייאוף. ראסל עוד נותן הרבה מעצמו (ולוקח הרבה זריקות פסיכיות), אבל KD פשוט מעביר את הזמן.

ובצדק.

הוא יודע שזה הזמן שלו. הוא מוכן, טרי, רענן ובשל. גם ראסל. הוא יודע גם שהת'אנדר – אם לא יקרה משהו יוצא מן הכלל – יסיימו במקום השלישי במערב, כשגם האדמה לא בוערת וגם השמיים רחוקים. הוא יודע שיכול מאוד להיות שאם השנה הרעמים לא יצליחו, הם אולי לא יצליחו בכלל בגלגול הנוכחי.

האם נדע מי ה-כוכב בהצגה – ה-MVP לשעבר או ה-MVP פעמיים ברצף של האולסטאר?

לא יודע.

הלילה זה יהיה ראסל עם TD ו-30 שיוביל את הרעמים לניצ' ב-12.

5:30 לוס אנג'לס קליפרס (19-37, מקום רביעי במערב) – דנבר נאגטס (22-35, מקום 12 במערב) , 5:30 סאן אנטוניו ספרס (9-47, מקום שני במערב) – סקרמנטו קינגס (31-24, מקום 10 במערב)

כן, תאמרו שאני עצלן, או שתאמרו שאני יצירתי, תגידו מה שתגידו, הפריוויו לשני המשחקים האלה זהה כמעט לחלוטין.

כמובן, שלא דין קליפרס כדין ס"א, לא דין סקרמנטו כדין דנבר, אך יש הרבה מין המשותף.

מצד אחד קבוצות מאוד חזקות – הקרם (+דה לה קרם במקרה של ס"א) של המערב, נגד קבוצות מהאמצע-תחתית של אותו מערב.

ארבע רכזים יש לנו הלילה – כריס פול נגד עמנואל מודייה וטוני פארקר נגד רג'ון רונדו. אף אחד מהם – אולי (אולי!) פרט לרג'ון ולפול – לא מזכירים האחד את השני.

למעשה, כל סגנונות המשחק של הרכז – פרט לקארי אולי – נמצאים כאן על השולחן במצ'אפים הנ"ל.

המוסר – רונדו.

האתלט – מודייה.

הסקורר – פארקר.

החבילה השלמה – CP3, שכמובן עדיף על כל השאר (מבחינת יכולת) ואם שואלים אותי גם בפער רב.

מה עוד יש לנו?

ביתיות אצל הקבוצה החזקה יותר – מה שמגדיל אף יותר את הסיכוי לניצ' שלה, ומעט מאוד פציעות (גריפין, ריברס, נלסון ווילסון צ'אנדלר).

בקיצור, מעורב ירושלמי עם הקפה של הבוקר.

ניצ' כפול של הקבוצות החזקות ב-10-15 נק' הבדל.